רוחות רפאים של עבר חלוצי: על בנהלל והמסחאים

[ 186 ] המודרניים הראשונים הממסדית שאפיינה את סרטי שירות הסרטים בכלל ואת אלה שהעמידו במרכזם את סיפור הקמתו של יישוב חלוצי בפרט . עולם הדימויים מזכיר כפרים עגמומיים בסרטים ממזרח אירופה על תושביהם קשי היום . זהו סרט המבוסס על דיוקנאות – רובם קשישים ותיקי נהלל שדברי ימי היישוב חרוטים בפניהם . שמו של הסרט, ממש כמו הסרט בירושלים שהפיק דוד פרלוב אחר כך, מדגיש את החוויה האישית של "זר" . אין בסרט התייחסות להיסטוריה של המקום וגם לא לקשיים שפקדו את מקימיו . הסרט אינו עוטה רוח חג . "המבקר" מציין כי הזכיר בפני "הנהללי", איכר מייצג הנראה חורש את שדהו, את מה שלימדו אותו : "העבודה היא חיינו" . "הנהללי" בתגובה לגלג אך "התעקש להוביל את סוסו בשדות כמו בפלקט של הקרן הקיימת" – הפעם נראה החורש כשהוא מוביל את סוסו ומחרשתו אל עבר האופק, כשילד רץ בעקבותיו, בדימוי שאכן מזכיר את אלה שהתקבעו בקולנוע של הריאליזם הציוני . "ואני לא לגלגתי", הקריינות מסכמת . בנהלל היה סרטו הראשון כבמאי של אמיל ( מילק ) קנבל, צלם שזכה בנהלל . במאי : אמיל קנבל . צלם : אדם גרינברג . באדיבות ארכיון שירות הסרטים הישראלי – משרד התרבות והס...  To the book