ההיסטוריה היא עניין שימושי: על נבוכדנצר בקיסריה

[ 176 ] המודרניים הראשונים בכל פעם מחדש . חומה עתיקה נטויה על צידה, וברקע חצוצרות וים, מבקשת לעורר ריגושים . במחי החלטה טכנית פשוטה ניתן להשכיח את ריח הסטייקים העולה כאן בפיקניקים של סוף שבוע ואת צווחות הילדים . הצופה מוזמן כאן להעלות הרהורים על חיים שהיו ואינם ועל הזרימה האין-סופית של הזמן . ההיסטוריה היא עניין שימושי . כבר בתחילת הסרט הקריינות של לוי מציעה להבחין בקשרים הסמויים שנטווים בין שלושה תאריכים : 1979 – השנה שבה הועלתה האופרה נבוקו בקיסריה ; 1842 – השנה שבה כתב ורדי את האופרה ; 586 לפני הספירה – השנה שבה כבש נבוכדנצר את ירושלים ובני יהודה הוגלו לבבל . צלילי האופרה המהדהדים בשעת החזרות במרחב הפתוח של האמפיתאטרון העתיק מנכיחים את האירוע ההיסטורי של הכיבוש, החורבן והגלות וכמו תובעים קריאה עכשווית שלו בהקשר המהפך את יחסי הקורבן - מקרבן . אזכורו של הכפר הערבי שצמח על חורבות העיר שנבנתה בידי הורדוס בשנת 22 לפני הספירה ואז נכבשה בידי הביזנטים והצלבנים – כפר שתושביו גורשו ממנו ב- 1948 – מייצר את הקריאה הזאת . לוי אינו כופה את האנלוגיה שנוצרת בין היהודים בהווה לבבלים בעידן העתיק . הי...  To the book