קולנוע טרנס־לאומי

[ 35 ] מבוא זה . האסתטיקה המודרניסטית האירופית לא זו בלבד שעיצבה את עולם הדימויים של האתוס הציוני אלא שאף נועד לה תפקיד בערעור הזיכרון הקולקטיבי וביצירת טקסטים ביקורתיים הנוגעים לאידאולוגיה הלאומית- ההרואית ולדימויים הקשורים בה – שלושים שנה אחרי כן . במילים אחרות, באימוץ של אסתטיקה מודרניסטית שהתפתחה אחרי מלחמת העולם השנייה – אסתטיקה שהעניקה ביטוי לרגישויות סוציו-פוליטיות במדינות אירופה דוגמת צרפת, איטליה, בריטניה ולימים גרמניה – סרטים דוקומנטריים ישראליים החלו לתהות על האתוס הלאומי שלהם כחלק מדעיכה רחבה יותר של עולם הדימויים הלאומי . אין זה מפתיע לפיכך שהזיכרון הקולקטיבי, מרכיב מהותי של לאומיות, הוא אחת התמות הראשונות שעברו דה-קונסטרוקצייה . המושג "קולנוע טרנס-לאומי", המיוחס לעשייה שהיא חלק בלתי נפרד ממהלך נרחב של גלובליזציה, מאתגר את המונח "קולנוע עולם" ( world cinema ) . אליזבת' עזרא ( Ezra ) וטרי רודן ( Rowden ) טוענים כי ההיברידיות המזוהה עימו אף מעוררת בעייתיות בשימוש במושג "סרט 59 הזיהוי זר" ( foreign film ) – כלומר כל סרט שאינו בשפה האנגלית . של סרטים זרים עם מה שמכונה "קולנוע ...  To the book