במעקב תמידי

114 פרק שלישי משום שהתהליך כולו מוסווה — הטכנולוגיה נותרת שקופה וברקע . פיקוח, מעקב ושליטה הם חלק מההוויה עצמה בגטו הטכנולוגי . איור 17 — במעקב תמידי בסצנת הפתיחה אנו נתקלים במכשיר שאמור להבחין בין אדם לאנדרואיד באמצעות שינויים באישון בתגובה לשאלות שאמורות לעורר אמפתיה ( מבחן וויט-קמפף ) . מאוחר יותר פוגשים במכשירי מעקב נוספים — המשטרה והצפלין . בשלב זה עלינו להבין שבמרחב האורבני מתקיים מעקב תמידי אחרי האנשים . לוס אנג'לס 2019 היא המרחב האורבני שבו "הפיקוח פועל ללא הרף" . מדובר ב"אוטופיית העיר שהשליטה בה מושלמת" ( פוקו, 2015 , עמ' 247 ) . לפי פוקו הפנאופטיקון של בנת'ם הוא המודל האידיאלי של טכנולוגיות שליטה : "הפנאופטיקון הוא מכונה המפרידה את הצמד לראות- להיראות : בטבעת ההיקפית נראים לחלוטין, בלי לראות לעולם ; במגדל המרכזי רואים הכול, בלי להיראות לעולם . " המנגנון הזה מאפשר פיקוח טוטאלי ביעילות מקסימלית ובעלויות מינימליות . המפתח כאן הוא העובדה שהאסיר "נראה, אבל אינו רואה . " עיקרון יסוד במנגנון הפנאופטי הוא שהאסיר אינו יודע אם בעמדת הפיקוח יש מי שמתבונן בו : "ככל שמתרבים הצופים האלמוני...  To the book