פרק שלושה־עשר - מאומה

פרק שלושה-עשר 172 מבקרים יכלו לראות זאת או לא . לא הרשיתי לשום אדריכל להניח את ידיו על המבנה בשלביו המוקדמים, כשם שלא ארשה לשום בית חרושת להרוס לי את האוכל . אך המבנה הופיע עכשיו במגזינים אדריכליים, בליווי תמונות רומנטיות שציירו אותו כבית חלומות, ובסיוע כותרות כמו "בנאי האבן של הגליל", כאילו אנחנו ניאנדרטלים . אדריכלית צעירה ומצליחה בשם תִרצה הגיעה לבקר, הסתכלה על הבית, קפאה, והבלבול קרן מפניה . "אני לא יודעת איך להסתכל על הדבר הזה . איפה אני אמורה להתחיל ולסיים . " היא דיברה בשטף בלי הפסקה . "זה מרשים מאוד, אבל איך אפשר לחיות בדבר כזה ? זה עשוי מדי, עשיר מדי, מבולגן . אני לא הייתי יכולה להירגע פה . " "אני יכול להבין," אמרתי בחיוך . "תני לי לעשות לך סיבוב קצר בבית . " עברנו דרך הכניסה המקושתת ונכנסו לחלל הרחב, ששימש כסלון ומטבח . גובה התקרה מעליו היה שתי קומות, וקורות חשופות היו צמודות אליה . בחלל הזה היו הרבה מאוד אבנים גלויות, והצבעתי על המקום שבו יעמוד קמין בנוי באבן . נכנסנו לחדר שינה קטן מימין, והראיתי לה היכן תהיה עליית גג, או אולי חדר אחסון קטן . ואז הצצנו על חדר הרחצה שמשמאל לס...  To the book