יז. מוכסים ושולחנים ראשיים

328 פרק אחד עשר 253 המוכס הגדול בדרך כלל לשלוש שנים או יותר, וההכנסות ממנו היו טובות . שעמד בראש בית המכס בחלב, רכש את הזיכיון למשרה לתקופה מוגדרת מהאוצר המרכזי באיסטנבול, וקיבל 'בראט' או 'פרמאן' . תקנות המכס היו ממשלתיות, אך ניתנה למוכסים אפשרות למלאן בגמישות . המוכס הגדול היה מקבל פקודות מ"השער העליון" לאסוף מכסים מכל הסוחרים שסחרו בעיר . הוא גם היה כפוף 254 משרה זו אמורה לקובץ החוקים המקומי ולחובה לאסוף מס מוגדר על כל טובין . הייתה להניב לבעליה רווחים גדולים, בעיקר בשל המסחר הבין - לאומי הענף שהתקיים בחלב . נוכחות היהודים בבית המכס בעיר במשך כל התקופה העות'מאנית הייתה כמעט קבועה, והם נעדרו ממנו רק לפרקי זמן קצרים . בשנות העשרים של המאה ה - 16 נלמד לראשונה על ארבעה שותפים, קרוב לוודאי בחלב, שרק שמו של אחד מהם ידוע – דון סולימאן – "שלקחו מכס הסולטאן" ונתנו באמצעות 255 בשנת 1575 ציין התייר רוולף מתווך 115,000 אקצ'ה "לשר הממונה על המכס" . שיהודים בחלב ובטריפולי חוכרים את הכנסות המכסים של הסולטאן . גם במכתב 256 שנשלח מחלב לטריפולי ב - 5 ביוני ,1582 הוזכרו המוכסים היהודים של חלב . בשנת 16...  To the book