ו. הסכמות הקהילה

ההנהגה הפוליטית והדתית 197 הדבר תלוי ביד הרבנים, כי על פיהם יקום דבר ההסכמה . וכן כשרוצים להתיר ההסכמה מתקבצים הרבנים והחכמים והולכים אחר רוב דעות . הוא מדגיש כי הציבור לדורותיו ממושמע לרבנים ולחכמים ומאמץ את החלטותיהם . 190 סביר להניח משום כך הרבנים והחכמים בחלב נקראים לעניין זה "טובי העיר" . כי כוונתו למנהג העיר שפשט מימי ר' שמואל "בעל הכלים" . ר' יהודה קצין כותב כי רק במקרה אחד רצה רש"ל לתקן במאה ה - 18 הסכמה בעניין עריכת המסים 191 "על דעת רוב פורעי המס" . בידינו עדויות על כמה הסכמות של הקהילה לאורך התקופה העות'מאנית . במאה ה - 16 תיקנו שני הקהלים הסכמה להדיח את השיח' אל - יהוד, והיא גם אסרה 192 את השתלטותו בכוח . הסכמה אחרת, הדנה בפיקוח על קידושין, קבעה שלא יקדש שום אדם כי אם בנוכחות עשרה מן הקהל . היא נזכרת לראשונה במאה ה - ,16 ועדיין הייתה בתוקפה במאה ה - 18 . לדברי פריימן, מפליא שר' צדקה חוצין בתשובה על מעשה שידוכין שנערך בחלב, לא מזכיר את אותה הסכמה . כמו כן נראה בעיניו תמוה הדבר שבשנת תקל"ד ( 1774 ) העידו חכמי חלב שבידם שלוש הסכמות בלבד, ולא 193 קרוב לוודאי שלא היה צורך להזכיר...  To the book