ג. תפילות ופיוטים

112 פרק חמישי 29 עברו להתפלל ב"נוסח אחיד" . מסוף המאה ה - 16 ואילך כתבו הפייטנים בחלב, בדומה לפייטנים אחרים במזרח, את שירתם בהשפעתה של שירת ר' ישראל נאג'ארה, ובולטים בפיוטיהם המוטיבים של הגלות והגאולה, הלשון והצורות הקיימים ביצירתו . כך נעשתה שירת הקודש עממית יותר . מחלב נמשכה השפעה ברורה של שירת קודש זו אל קהילות בבל, ובעיקר אל בגדד, ומשם אל ארצות מזרח אחרות . תפילות ופיוטים חוברו ונאמרו בחלב גם בעת התכנסויות חברתיות מחוץ לבית הכנסת, ובעיקר 30 כבר נודעת "שירת הבקשות" המיוחדת לקהילה זו ולצאצאיה בכל הדורות . במאה ה - 16 עבר מדמשק לחלב ר' יוסף אלטרץ שהיה חזן ואולי גם משורר . ר' ישראל נאג'ארה חיבר עליו חרוזים ושיבחו, וכינהו "מעולה ונבון, נעים זמירות 31 ישראל" . נציין אחדים ממנהגי חלב בתפילה ובקריאת התורה שרווחו בקהילה . ספרי 32 התורה נכתבו עד המאה ה - 19 בדיו קרבון, העשוי בעיקר מפיח וצבע שחור . במחזור ארם צובה כתוב שבימים שקוראים בהם בשניים או בשלושה ספרי תורה, רק כאשר מסיימים את הקריאה בספר הראשון ומחזירים אותו לארון, מוציאים את הספר השני ; וכאשר מסיימים את הקריאה בספר השני, מחזירים אותו...  To the book