ב. הפרנקוס

84 פרק רביעי 32 במאה ה - 18 היו גם הסחורה, ובלי תשלום זה לא ניתן להם להטעין סחורה . 33 והיו פרנקוס שעברו לחסות בריטית לאחר פרנקוס שניהלו עסקים עם בריטים, 34 שחברת הלוואנט הסירה בשנת 1753 את האיסור לקבל לשורותיה יהודים . הפרנקוס היוו מגזר עצמאי אליטיסטי בעל זכויות משלו, שאינו כפוף לחובות הציבור היהודי המקומי בעל הנתינות העות'מאנית . משום כך הם סירבו לפרוע מסים לקהילה ולציית לתקנותיה . תפיסתם זו של זיקתם לקהילה הייתה מקור לחיכוך מתמיד בינם לבין הציבור הוותיק בעיר . עם זה, בשל היות הפרנקוס עילית כלכלית שעסקה רבות גם בגמילות חסדים, הם זכו ליחס מכובד מצד הקהילה וחבריה, אף שנעשו ניסיונות אחדים לכפוף אותם לחובות שאר חברי הקהילה . משלהי המאה ה - 17 ואילך הצטרפו הפרנקוס לעשרות הסוחרים הצרפתים שפעלו בחלב באמצעות לשכת המסחר במרסיי . זו השיגה, תודות לז'אן בטיסטה קולבר, שר המסחר הצרפתי, מונופולין על כל המסחר של צרפת בים התיכון . לפי הערכת ההיסטוריון של הלשכה, היו בשנת 1653 20 או 30 סוחרים צרפתים בחלב, ולאחר מכן גדל מספרם . ייתכן ששני היהודים הראשונים, אהרן מברק ויוסף חיים לוי, הגיעו לחלב מליוורנו כ...  To the book