פרק שנים־עשר: מאה ימים

פרק שנים-עשר 194 המשיכו להתבצר בעמדותיהם . יגאל סירב לחזור בו מבקשתו לקצץ בתקציב % 9 בממוצע מתקציבי כל משרדי הממשלה – בנוסף לקיצוץ הרוחבי בתקציב בסך 58 מיליארד שקל – וכן ביקש לגזור גזרות שונות, כגון קיצוץ גדול בסובסידיות והעלאת מיסים ואגרות . הוא גם ניסה לשכנע את נציגי העובדים שאין דרך אחרת להבראת המשק מלבד הדרך שהציע . מן הצד השני עמדה ההסתדרות על שלה והבינה שהצעדים שיגאל רצה לנקוט יובילו לפיטורים של עובדים רבים ויכבידו על האזרחים . המשא ומתן על ההסכם נתקל אפוא בבעיות קשות, והיה נדמה שהן בלתי פתירות . כנראה היו נחוצים עוד זעזועים כדי לגרום לשני הצדדים להבין שאכן אין מנוס מחתימה על עסקת החבילה . יגאל ידע היטב שלמרות מאמציו הכנים לחתום על העסקה, ההסתדרות לא תמהר לחתום עליה . עסקת חבילה דומה נחתמה במשק הישראלי בין הממשלה, המעסיקים וההסתדרות רק פעם אחת קודם לכן, לפני 14 שנים . בליל 1 בפברואר ,1970 בשעה 30 : 1 לפנות בוקר – לאחר דיון מרתוני שהחל בשעה 00 : 17 אחר הצהריים בבית הוועד הפועל של ההסתדרות, ועבר משם בשעה 00 : 21 בערב למלון "סמואל" בתל אביב – הכריז שר האוצר דאז, פנחס 3 ספיר, שנחתמה ...  To the book