הקונספציה של המבנה המקודש בעם ישראל

דוד קאסוטו שני עולמות 274274 חקוקים עשרה דברים שחלקם עוסקים בעניינים שבין אדם למקום וחלקם בדינים שבין אדם לחברו . אולם הדיבר הראשון, לאחר קבלת עול מלכות שמיים, היה " . . . לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמיים ממעל . . . לא תשתחווה להם ולא תעבדם . . . " . במילים אחרות, אינך יכול להשתעבד לאלוהות מעשה ידיך, וגם את המקדש מעשה ידי אדם אינך רשאי להעריץ . עם מטען כזה ניתן להבין אולי את היחס האמביוולנטי לאדריכלות מצד עם ישראל – מצד אחד, נכונות לקלוט ולקבל את כל אשר עשו עמי העולם כאלמנטים עיטוריים, ומאידך שום יחס של הערצה לשלמות האדריכלית . נוכל למצוא בעמנו ניסיון מאוחר של העתקת צורות, בלי להקנות להן את המשמעות של השלמות – ומכאן חוסר הרגישות לעומת הנכונות לבחוש ולערבב סגנונות . הדבר קורה בתקופה הביזנטית בבתי הכנסת הגליליים והגולניים, הדבר קורה בעידן האדריכלות הגותית לאורך הריין וכן בעידן הרנסנס והבארוק באיטליה . לפעמים נחוּש ביתר רגישות, אך לעולם לא נמצא בבתי הכנסת את טוהר הסגנון שמאפיין מקדשים וקתדרלות בני אותו הזמן . היהודי הבא אל הקודש אינו צופה פסיבי המובל פיזית ופסיכולוגית אל נקודת ההתעלות ...  To the book