הקדמה

88 דוד קאסוטו שני עולמות וזיכרונם חיים בעבודותיו האדריכליות ומעשירים את עולמו היצירתי של האדריכל "איש פירנצה", כפי שהוא נוהג לכנות את עצמו . האדריכל, היסטוריון ומבקר האדריכלות היהודי - איטלקי, ברונו צבי ( Zevi ) , חוקר ומנתח את נוכחותם של אדריכלים יהודיים בעולם האדריכלות המודרני ושואל : "אם יהודי בוחר לעסוק באדריכלות, באיזה אופן הוא נשאר יהודי ? " זאת, בהיות מקצוע האדריכלות "שולי" בעולם היהדות . ( ראה : Bruno Zevi . Ebraismo e architettura , La Giuntina , 1993 , p . 72 ) . עיון בשאלה זו, ובחינת מסלולו המקצועי של דוד קאסוטו, משקפים בבירור את השימוש שהוא עושה באדריכלות ככלי להבעת חזון היהדות לפי תפיסתו, וכן למשמעות שיש להיותו בן לעם היהודי עבורו . למעשה, בסגנונו האדריכלי, מצטט קאסוטו אזכורים דתיים - תרבותיים אשר נובעים מעולמו האישי ומהרקע התרבותי שממנו הוא מגיע . תופעה זו מקבלת ביטוי כבר בעבודותיו המוקדמות, כגון תכנון ועיצוב בית הכנסת במשכן כנסת ישראל בירושלים ( עמ' 197 ) . במקרה זה, עיצב קאסוטו חלל תפילה המאופיין בשתי שורות מושבים הניצבים זה מול זה, ופונים אל הציר המחבר את הבימה עם ארון...  To the book