|
|
פרק 5 : על תקשורת | 347 ההתפתחות של היצור החי : החל בצמחים וביצורים חיים אחרים, שכל פעולתם ותגובתם היא ספונטנית, ועד לאדם, השולט בחלק ניכר של התקשורת החיצונית ואף מודע לה . קרוב לוודאי שאצל רוב צורות החיים, האותות נתפסים כיחידות שלמות, פשוטות וקבועות, כגון אותות למטרת אזהרה, חיזור, קרבה ואיום ( נהמת בהמות, שירת ציפורים, יללות חתולים, נביחת כלבים וכו׳ ) . לעומת זאת, נראה שרק האדם מסוגל לפרק יחידות תקשורת מורכבות ליחידות יסודיות, ולהרכיב מהן יחידות חדשות ; זאת בתהליך דו-סטרי המאפיין את הדיבור ( משפטים ומילים ) , את הנראה ( צורות, קווים ונקודות ) ואת השילוב של שניהם לכדי כתב, כלומר דיבור הנראה לעין . לעניין זה חברו כמה תכונות . בראש ובראשונה היכולת השכלית להקיש דבר מדבר . כאשר יכולת שכלית זו משולבת עם גמישות מיתרי הקול, התוצאה היא תקשורת מילולית ; וכאשר היא משולבת עם הראייה, התוצאה היא השפה החזותית ( Robinson, Riegler ) . כל תופעה, רוחנית או גשמית, טבעית או מלאכותית, הנקלטת על 1 או מתפרשת ככזה . חקר הנושא קרוי, בדרך ידי החושים, היא סימן כלל, סמיולוגיה או סמיוטיקה : מושג הנגזר מהמילה היוונ...
To the book |
|
|