פרק שביעי: קומיקס

160 | סוגות בספרות הפופולרית של ילד עני גלוח ראש במשכנות העוני . העובדה שמשמה, הילד הצהוב, נגזר המונח "עיתונות צהובה", מעידה על כך שהסוגה נחשבה נחותה כבר מראשיתה . ארבעים אלף שנה אחרי ציורי הראם, התאו וכפות הידיים על קירות המערות, נראה כי השימוש בדימויים חזותיים להעברת מסרים חזר למקומו המרכזי בתקשורת האנושית . בשנת 2015 הכתיר מילון אוקספורד כמילת השנה את הסמלון ( אימוג'י ) המחייך ובוכה בו - זמנית ( 2016 Alshenqeeti, ) . תקשורת חזותית, המסתמכת על איקונים ועל סמלונים, נעשתה נפוצה בעידן הגלובליזציה . תוכנות, הוראות כביסה ותמרורי דרכים פונים אל הנמען בשפה האוניברסלית של התמונות ומייתרים את הצורך בידיעת השפה ( 2016 Danesi, ) . סוגת הקומיקס – עלילון בעברית – הפציעה כאמור במהלך הזמן שבין ציורי המערות לבין הסמלונים הדיגיטליים . הקומיקס הוא אמצעי להעברת סיפור באמצעות דימוי ( image ) חזותי . בניגוד לקריקטורה, המציגה תמונה אחת, הקומיקס מציג עלילת רצף על ידי שורה של תמונות . בניגוד לאיור, המבטא המחשה לטקסט, הקומיקס מתמקד בתמונות, כאשר להשלמת המסר יש שימוש בבלוני דיבור, בסימנים המעידים על צלילים שמ...  To the book