|
|
למה בטהובן | 346 הערפול המגדרי באופרה נותח באופן מועיל בידי ההיסטוריון הארגנטינאי אֶסטֶבַּן בּוּך, שרואה בליאונורה בבגדי הסוהר "הן הצהרת קוויריות — אישה מחוץ למקומה, הממלאת תפקיד גבר — והן הכרה בסטרייטיות — אישה במקומה, לצד בעלה" . לא הטקסט ולא המוזיקה יכולים להחליט . פידליו מועלית ב- 1815 לעיני כל הגרועים שבטירָנֵי אירופה — מטרניך, טליראן, ולינגטון, רזומובסקי — הנקבצים לקונגרס וינה כדי להשיב את הכוח לידי אדוניו מלידה . לפי אילו מדדים זה הופך אותה לאופרת שחרור ? המיתוס הזה נולד לראשונה אחרי 1945 , כשהמדינות הגרמאניות, בניסיונן הנואש לטהר את עצמן מפשעי היטלר, מגייסות את בטהובן כעֵד אופי . בית האופרה של וינה, כפי שטום סטופרד מואיל להזכיר לנו במחזהו ליאופולשטאדט, נפתח מחדש בהופעת גאלה בינלאומית של פידליו תחת שרביט המנצח קארל בּוֹהם, שמעולם לא התכחש לנטיותיו הנאציות . הסולנים של בוהם — ובהם אירמגרד זפריד, מרתה מדל ואנטון דֶרמוֹטה — נמנים עם המרשימים ביותר על גבי הקלטות . הצוות של פריצ'אי מרשים אף יותר — זפריד, ליאוני ריזאנק, פישר- דיסקאו וארנסט הֶפליגֶר . אריך קלייבר הקליט את פידליו ימים א...
To the book |
|
|