|
|
| 261 אלוהים יודי של בטהובן הוא משהו אישי, הנוכח בטבע וברוח . הוא אינו מחפש את אלוהים בין כותלי תא הווידויים . האם מישהו חש בהיעדרו ? ד"ר מיכאל לורנץ מאוניברסיטת וינה טוען כי אמנים פטורים מן הנוכחות בכנסייה : "לאיש בווינה לא אכפת מכך שהוא זר, אמן ולא חבר בקהילה קבועה . בעיניי ברור מאוד שבטהובן האמין בישות עליונה . " הסוגיה עולה בשתי ההעמדות העיקריות של בטהובן למיסה . האם מדובר באדיקות או בניתוק ? לוורדי, יאנאצֶ'ק ובּריטֶן, כולם אתאיסטים מוצהרים, אין שום עכבות לכתוב מיסה . לתפיסתם, הצורה שייכת למסורת העממית לא פחות משהיא שייכת להיררכיה הכנסייתית . המיסה בדו, בהזמנת הנסיך ניקולאוס אסטרהאזי, שומרת על צורתה המסורתית של מיסה, אך מצרפת זמרות המעוררות את חמת הכנסייה . הקיריה עליז, הגלוריה מאופקת ; הקרֶדוֹדקלומי ; והסנקטוּס והאגנוּס דֶאי ממריאים . "בטהובן, מה זה עוללת שוב ? " מקונן אסטרהאזי שנבהל מהיעדר הדבֵקוּת ההיידנית . הוא מסכם : "המיסה של בטהובן מגוחכת ובלתי נסבלת, ואינני משוכנע שתזכה אי-פעם לביצוע ראוי . אני כועס ומושפל . " אחרים מאתרים ביצירה גורם תרפויטי, "תחושת פגיעה פנימית שאינה קורע...
To the book |
|
|