| 225 מומיעונטות היה גבול לידיעותיו . נהנתן ששלט ברזֵי המטבח הצרפתי והאיטלקי והתענג על מותרות, אך העריץ את הניכור של פייר בּוּלֶז ואליוט קַרטר . הוא התמצא באדריכלות, באמנות, בספרות ובמדעים . ומעבר לכל אלה, איך שהוא ניגן . אבל הפסנתר מעולם לא הספיק לצ'רלס . תוך כדי החזרות להופעת הבכורה שלו בקַרנגי הוֹל, הוא השלים דוקטורט בספרות צרפתית בפרינסטון, ובמקביל למד מתמטיקה ופילוסופיה . חקירתו את הסגנון הקלאסי זיכתה את רוזן בהצעות לפרופסורה, אבל הוא שכר חדר בפריז, ובמשך שנים אחדות ויתר על המוזיקה . בשעת מותו בדצמבר 2012 הוא עסק בכתיבתה של מסה על המחזאי האנגלי ויליאם קוֹנגריב . הוא ניחן בשנינות עליזה, שהיתה בה טפיחה עצמית על השכם . פעם, באולפן של הבי-בי-סי, הוא התווכח איתי על קהלם ההולך ומצטמק של באֵי הקונצרטים . "כבר קרה," הכריז צ'רלס, "שניגנתי בפני לא יותר מחמישה-עשר איש ברסיטל . כמובן, שנים- עשר מהם היו זוכי פרס נובל . " באשר לבטהובן, רוזן נפטר מן הדימוי של מלחין רדוף חירשות ומחליף אותו במעיין של חיוניות יצירתית, הגובר על צרתו בכל תו, כל עמוד, כל נשימה . הקלטותיו את הסונטות המאוחרות מרוחקות מע...
To the book