|
|
| 113 מוילים ארורים שמכר קודם לכן ל'בּרַייטקוֹפּף והֶרטל' . בטהובן רוצה ש'ארטאריה' יתיכו את הגלופות . 'ארטאריה' מסרבים ומגישים נגדו תביעה נגדית . עורכי הדין מחככים את ידיהם . במהלך שנתיים של התדיינות בטהובן נכנס תכופות לחנות של 'ארטאריה' בקוֹהלמארקט בחיפוש אחר עפרונות, נייר וחברה . יום אחד פונה אליו בחנות צייר מסחרי, סבסטיאן הֶפֶל, שרוצה לצייר את דיוקנו . התוצאה נושאת את הדמיון הרב ביותר אליו מאז ומעולם . 'אטאריה' מוציאים את ההדפס לאור ועושים הון . בטהובן אינו מקבל גרוש . שנים לאחר מכן, כשהוא זקוק לכסף, הוא מקבל מ'ארטאריה' הלוואה ללא ריבית . הוא משלם למו"ל ב'סונטת ההאמֶרקלוויר' . אין בעסקה שום טינה . כפי שאומרים בהסנדק , אלה רק עסקים . בטהובן אומר : "מוכרח להיות בעולם שוק לאמנות, שבו האמן יצטרך רק להביא את יצירותיו ולקחת הביתה כסף רב ככל הנחוץ לו . אבל במצב הקיים, האמן צריך להיות במידה מסוימת גם איש עסקים . " הסימפוניה הראשונה של בטהובן הכניסה לו 100 פלורין, די הצורך לשלם דמי שכירות לחצי שנה . הוא דרש 250 עבור הבאה, אבל המו"לים התמקחו, שילמו לו באיחור, עיוותו את נתוני המכירות ומילאו את...
To the book |
|
|