|
|
למה בטהובן | 102 מדובר במשימה רצינית לתעשייה האחוזה בצבת השפל הגדול . שנאבל מסכים להניח EMI-ל לשווק מינויים מוקדמים למיזם, בלי לדעת אם ישלים אותו . גייסברג מוצף בהזמנות כספיות, ושנאבל מופיע להקליט את אופוס 110 , הסונטה הלפני-אחרונה במחזור . "אני נמשך רק למוזיקה שהיא לתפיסתי טובה מכפי שאפשר לבצעה," הוא אומר לעיתונאי . הוא חוגג חמישים, והכול משתנה . היטלר עולה לשלטון, ושנאבל, היהודי, מחליט לעזוב את ברלין, בידיעה שהוא מופיע ברשימת החיסול הנאצית . אמו, שנותרת מאחור, נרצחת . כף רגלו של שנאבל לא תדרוך עוד לעולם באוסטריה או בגרמניה . מקץ תקופה קצרה באיטליה הוא מהגר לבריטניה ולארצות הברית ומעצב מחדש את תפיסתו של העולם דובר-האנגלית באשר למהותו של אמן . מחזור בטהובן נעשה לביתו הנייד . באולפן עוברים עליו ימים טובים וימים רעים . הוא עשוי לבזבז חצי שעה בהתעקשות שיזיזו את הפסנתר סנטימטר לימין או לשמאל, או להתפוצץ על מישהו המתנועע מאחורי קיר הזכוכית . בפני תרזה הוא מתלונן על טירניות : אפשר לנגן רק במשך ארבע דקות . בארבע הדקות האלה נוגעים באלפיים קלידים או יותר . אם שניים מהם אינם משביעים רצון, צריך ל...
To the book |
|
|