|
|
למה בטהובן | 76 הוּמל, רוסיני, פגניני, ליסט, רֶגֶר, צ'רלס אַייבס וג'ימי הנדריקס כולם ישלחו את ידם בכך . אפילו הצרפתי קלוד דביסי מתפתה . בטהובן טווה שבע וריאציות ושולח אותן למו"ל שלו באדינבורו, ג'ורג' ת'ומסון, ומעניק את זכויות המהדורה הלונדונית למלחין-המו"ל מוּציוֹ קלמנטי, שנחפז להלחין מחזור משלו . בהקלטות, אלפרד ברנדל, אוסטרי בלונדון, נוגע-לא-נוגע באירוניה . הביצוע של אנג'לה יוּאיט הקנדית משדר הדרת כבוד מאופקת . שני פסנתרנים צרפתים, ססיל אוּסֶה ואָן קֶפֶלֶק, קדים קידה מלכותית . ג'ון אוגדון האנגלי מוצא רוך מעודן בווריאציות השלישית והרביעית . Rule Britannia מניב פחות מחמש דקות של וריאציות של בטהובן, אבל הוא שב ומשתמש בנעימה בפרק השני של הסונטה מס' 24 שלו לפסנתר, אופוס 78 . בווריאציה הרביעית מגלה נגן הפורטה- פיאנו ההולנדי, רונלד בראוּטיגם, רמזים למארש עתידי של שופן . בטהובן בתנופת כתיבה . כולם יודעים מה עשה מלחין החצר אנטוניו סליירי למוצרט המסכן . ליתר ביטחון, בטהובן חולק לו כבוד בווריאציות על נושא מתוך האופרה שלו פלסטף, וסליירי מכיר לו תודה עמוקה על כך . ברנדל, אוגדון ובראוטיגם מנגנים הי...
To the book |
|
|