|
|
למה בטהובן | 74 ומעולם," הוא קורא . "הייתי מסיר את כובעי וכורע על קברו . " במקום אחר הוא מייעץ : "צאו ללמוד מ [ הנדל ] איך לרכוש השפעה רחבה באמצעים פשוטים . " הנדל, רווק פרוע עם נטיות מאניות-דפרסיביות, הוא האב הקדמון המעורר בבטהובן את ההזדהות העמוקה ביותר . הוא כותב שתים-עשרה וריאציות מפוארות לצ'לו ופסנתר על בסיס האריָה המפורסמת מתוך יהודה המכבי . האחת-עשרה היא הארוכה ביותר במחזור כולו, ובמידה ניכרת, כאילו בטהובן אינו מסוגל לשאת את העובדה, שמוטל עליו למתוח את הקו הכפול בסופה . הוא שב ומבקר אצל הנדל בזמן כתיבת מיסה סולמניס והסימפוניה התשיעית, ומספר למבקר אנגלי, אדוארד שולץ : "הנדל הוא המלחין הגדול והמוכשר ביותר מאז ומעולם . " על ערש דווי קורא בטהובן מהדורה חדשה של הנדל ואומר, "עדיין יש לי מה ללמוד ממנו . " יש הקלטות רבות של הווריאציות על יהודה : הן שובבוֹת בביצועם של גרגור פיאטיגורסקי ולוּקַס פוֹס, שופעות חיבה בנגינתו הנינוחה של הצ'לן אדריאן ברנדל עם אביו אלפרד, חוצות-תרבות אצל הצרפתי פייר פורניה והאוסטרי פרידריך גולדה . בעיניי, מאיסקי וארחריץ' הם השיא .
To the book |
|
|