|
|
למה בטהובן | 58 בפתיחת הרביעיה הראשונה מנגנים ארבעת הכלים את אותה מנגינה ללא הרמוניה . בטהובן אומר, "תקשיבו טוב . " הוא כותב כדי לחדד תשומת לב, לא רגיעה . לאחר מכן כל כלי מנגן קטע בהשראת המוטיב הפותח . זהו ויכוח ׳פרלמנטרי׳, החדש לווינה . בטהובן מציב את המוזיקה שלו לצד חופש הדיבור . הוא טורד את מנוחת הנסיכים . אמנדה, שמוותר על המוזיקה כדי להיות לכומר, אומר, "הייתי רוצה להקדיש את כל חיי לאדם הזה . " בפרק השני של הרביעייה אנו שומעים לראשונה את השאלה האקזיסטנציאליסטית, האם זה מוכרח להיות כך ? שאלה שחוזרת ביצירותיו האחרונות . הרביעייה השלישית מעודנת, הרביעית חלשה למדי והשישית החלטית . הפינאלה שלה נקרא 'מַלינקוֹניה', מילה איטלקית לציון מצב רוח שיכול לנוע בין ייאוש קל לדיכאון קליני, סקאלה שבטהובן מכיר מקרוב . הוא כותב על הפרטיטורה באיטלקית : את הפרק הזה יש לנגן במרב העדינות . יש כאן רמזים לסימפוניית 'ארואיקה' שעדיין לא נכתבה . הרביעיות מתקבלות בתגובה מעורבת . מבקר מלייפציג מכנה את בטהובן "דוגרת זקנה החופרת באבק הפדנטיות", ומוסיף שהרביעיות "קשות לתפיסה ורחוקות מלהיות פופולריות" . ״התעלמו מבטהו...
To the book |
|
|