למה בטהובן | 48 מודע פרוידיאני של הִתפּנוּת אנושית . גם הלהט איננו רחוק מכאן, מהלך צעידה קצרה לאולמי הקונצרטים ובתי האופרה, שבהם חווה וינה תחייה בתר-מלחמתית . האופרה, נטולת גג וקירות, שימשה חממה לקולות צלולים חדשים — אליזבת שוורצקופּף, סֶנָה יוּרינאץ, אירמגַרד זֶפריד, האנס הוֹטֶר, כריסטָה לוּדוויג, יוליוּס פּאטצק — שעה שהקונסרבטוריון נטול החלונות הזניק קדימה חבורת פסנתרני בטהובן . פרידריך גוּלדָה ניצח בתחרויות וניגן בקרנגי הוֹל בגיל עשרים . פאול בָּדוּרה-סקוֹדָה השקט סרק ערימות של פסולת בחיפוש אחר כתבי יד של בטהובן . יֶרג דֶמוּס פשט על חנויות עתיקות לחפש פוֹרטֶה- פּיאנו ( פסנתרי פטישים ) . יחד הם סובבו את מחוגי השעון לאחור ואת אלה של בטהובן קדימה, ופתחו עידן חדש של פסנתרנות . גולדה היה יכול לנגן כל דבר, בכל מקום . המנצח פרַנץ וֶלזֶר- מֶסט מדבר על "הצליל הזך והגישה הצעירה ונטולת הדאגות בסונטות הראשונות . . . הבנה מיידית של עולמו של בטהובן" . באופוס 7 , הסונטה הראשונה שכתב בטהובן העומדת בזכות עצמה, גולדה מרתק כמו אורסון וֶלס בהאדם השלישי . הוא מעורר בנו צחוק, מעורר בנו בכי, מעורר בנו צער...
To the book