תיק הדנ"א הראשון בישראל׀ 35 2 ניתוח המיקום והצורה של הכתמים, הגיעו למסקנה שהמקור של חלקם אינו בנרצח כי אם ברוצח, שלדעתם נפצע במהלך האירוע ; סמוך לגופה נמצאו כתמים שניכר כי טופטפו מלמעלה . בחיפוש בדירה נמצאה סכין, שהוחבאה על הקרש שמתחת למזרן המיטה שבחדר השינה . הסכין, שקצהָהיה שבור, נרחצה טרם הוטמנה במקום שבו נמצאה, אולם ליד ידית האחיזה עדיין נותרו עקבות דם . חוקרי הזירה לא מצאו סימנים של פריצה לדירה . בני משפחה סיפרו כי המנוח היה ידוע כחשדן, הקפיד לנעול את דלת ביתו, כולל בריח נוסף, והיה פותח אותה רק לאחר שבדק בעינית שהוא אכן מכיר את האדם שמבקש להיכנס . מכאן הסיקו החוקרים כי המנוח ככל הנראה הכיר את רוצחו . באותה תקופה טרם נעשו בישראל בדיקות דנ"א פורנזיות . את הבדיקה הסרולוגית של כתמי הדם ערכה ד"ר מיה פרוינד, שעמדה בראש המעבדה הביולוגית במכון לרפואה משפטית . היא הפעילה את הטכניקה שהיתה אז בשימוש במכון : קביעת קבוצות הדם ABO ואנזימים פולימורפיים ( רב-צורניים ) . הבדיקה לא מצאה הבדלים בין הכתמים, והמסקנה היתה שכולם מקורם בדמו של הנרצח . חודש לאחר הרצח התקבלו במשטרה שיחות טלפון אנונימיות המ...
To the book