משוב בסנדוויץ': מה כדאי לשמוע קודם, את הבשורות הטובות או את הבשורות הרעות?

משוב בסנדוויץ'׀ 119 אינטואיטיבית רוצים לשמוע קודם את הבשורות הרעות ורק אחריהן את הבשורות הטובות . אבל לג וסוויני גילו גם שהסדר שנבחר יכול להשפיע על מקבל הבשורה . לבשר קודם את הבשורות הטובות ואחר כך את הבשורות הרעות זאת הדרך הכי טובה להניע מישהו לפעולה ( "תוצאות בדיקות הדם שלך בסדר גמור, אבל אתה סובל מעודף משקל" ) . משיחה כזאת אנחנו יוצאים בשפיפות קומה — והתחושה הזאת עשויה להניע אותנו לחולל שינויים . לבשר קודם את הבשורות הרעות ורק אחריהן את הבשורות הטובות זאת הדרך הטובה ביותר להסב את תשומת לבו של מקבל הבשורה למשהו, בלי לייאש אותו ( "שוב עלית במשקל, אבל אני אוהבת אותך בדיוק כמו שאתה" ) . אסטרטגיית הסנדוויץ' היא גרסה מורחבת פופולרית : מתחילים בבשורות הטובות, ממשיכים לבשורות הרעות ולסיום מוסיפים עוד משהו טוב . קודם משבחים את השומע, אחר כך מותחים עליו ביקורת ולבסוף משבחים אותו שוב . בצורה כזאת השיחה מסתיימת בנימה חיובית, וזה נעים לכולם . אבל למרבה הצער, זאת גם הצורה השגויה לגשת לעניין . לג וסוויני גילו ששיטת הסנדוויץ' אולי נראית טוב, אבל משאירה טעם רע . אנחנו עוטפים את הבשורות הרעות בשבחים ...  To the book