ההיא שחוזרת הביתה

הקדמה 99 מ ב ו א ההיא שחוזרת הביתה , סרטה של מיה דרייפוס, היה אחד הסרטים המצופים ומעוררי הסקרנות בקרב קהילת הקולנוע בארץ . סרטי הסטודנטים הקצרים של דרייפוס ( שעווה זה כואב מ – 2001 ו ביקור חולים מ – 2005 ) זכו בפרסים בינלאומיים יוקרתיים ביותר, ושררה האמונה כי הסרט הארוך הראשון שלה יהיה טוב כמוהם . אני אישית פחות התחברתי לסרטיה הקצרים, שאף שהיו יפים ובהחלט טובים, חוויתי אותם כקלאסיים מדי לטעמי . לכן הופתעתי לגלות ב ההיא שחוזרת הביתה התפתחות סגנונית מרשימה . עבורי הוא לא טוב כמוהם, אלא טוב מהם, ובהרבה . מדובר בסרט מפתיע שמרתק את העין ואת הרגש . כמו רכבת הרים קולנועית שמסרבת שיגדירו אותה, כל הזמן בתנועה . יחד עם הסרט גם הצופה צריך להיות בתנועה, פתוח לדמות ולהתנהגות שלה, שהיא בו – זמנית עקבית ובלתי צפויה . בסופו של דבר הסרט קיבל ביקורות מפוצלות מאוד . ניכר שמבקרות אהבו אותו, ולעומתן רוב המבקרים נטה לקטול אותו בצורה גורפת . לעומת סרטיה הקצרים, סרטה הארוך הראשון לא מצא את מסעו הבינלאומי המפואר . לדעתי העולם פספס את ההיא שחוזרת הביתה בזמן אמת . זהו סרט מאתגר ומעמיק המשרטט ברגישות, בזעם, בכאב,...  To the book