גוּ קָאי–גְ׳ה, הצייר הראשון שנוכל להכיר

פרק שני 52 וחסד כל הימים . תמונות אלו מצוירות בקו גמיש נטול היסוסים . הבעותיהן של הדמויות מרומזות אך משכנעות . אף כי בעינינו אולי מדובר בסיפורים מבדחים, סגנון המגילה חמור . הביוגרפיה של גוּ קָאי – גְ'ה, שהשתמרה בהיסטוריה של שושלת צִ׳ין, סותרת את אחד הלקחים שאותם אייר — הוא יצא בשלום מעסקי הפוליטיקה הקטלניים של החצר, וחִנו לא סר מעולם . סינים מסורתיים הורגלו להוקיר כל אחת מן ההערות והזרויות המיוחסות לו ולראות בהן חלק מן ההיסטוריה התרבותית שלהם . נחזור כאן אפוא על הביוגרפיה שלו, גם אם בקצרה : ״ידיעות רחבות היו לו לקָאי – גְ'ה וניצוץ של גאוניות . "כאשר אכל קָאי – גְ'ה קנה סוכר, ברגיל היה לועס אותו מן 5 כשהיו הבריות תמהים עליו, היה אומר,הקצה אל האמצע . ׳לאט – לאט אדם נכנס אל ממלכת התענוגות . ' "קָאי – גְ'ה הצטיין באומנות ה׳אדום וירוק׳ [ ציורי צבע ] , ובמיוחד יצא שמו בזכות הדיוקנאות שלו . הקיסר סיֶה – אָן העריך מאוד את אומנותו והכריז, 'לא היה כמוה מאז הולדת האדם . ' "כאשר השלים את ציורה של דמות אנוש, היה מחכה לעיתים קרובות שנים אחדות עד שהשלים את האישונים . כאשר נשאל לפשר הדבר, השיב, ׳היופי...  To the book