הפסטה משנה את מעמדה

66 ( ובחלומות של המעמדות העממיים, כמו בבנגודי ) , מעולם לא היתה הפסטה חלק קבוע של התזונה היומיומית, שהשחקנים הראשיים בה היו לחם, פולנטה, מרק וירקות מבושלים . לימים, בהיצע המנות של המטבח העילי, היא נדחקה בעיקר לתפקיד נלווה, כתוספת לבשרים או לדגים — מנהג שעדיין מקובל בתרבויות שמצפון לאלפים, ואיטלקים רבים רואים בו שערורייה, אבל למעשה הוא חזרה למסורות העתיקות ביותר . ה – Liber de coquina מהמאה ה – 14 מציע להגיש פסטה בנוסח גנואה ( tria ianuensi ) "עם תרנגולים מסורסים, 85 בַּרתוֹלוֹמֶאו סקאפי, בכיר השפיםביצים וכל סוג של בשר" . האיטלקים של המאה ה – 16 , מתעד מתכונים כמו "בשר תרנגול מסורס מבושל ודחוס בציפוי לזניה", "אווזים גדולים ממולאים ומבושלים בנוסח לומברדיה, בכיסוי אנוליני", "צלי עוף מקומי 86 בכיסוי מקרוני", וכיוצא באלה . החל מהמאה ה – 17 השתנה הדקדוק של התזונה הנאפוליטנית, כשהפסטה זכתה לראשונה בתפקיד הראשי . מקרוני יהפוך לאוכל הרחוב המובהק בשכונות העממיות, ודוכני פסטה — למקומות בילוי לאדונים המבקרים בעיר . 64 באמצעות ניתוח טווח רחב של מקורות, ממסמכים ארכיוניים ועד יצירות שירה וספרות, הראה...  To the book