הקריאה 'אללה אכבר!' בפי יהודים: לשאלת התרבות המורכבת של יהודי ארצות ערב

234 שלמה דשן את תקופת תור הזהב של היהדות בספרד המוסלמית, בתור ניגוד למה שנתפס במאה ה- 19 כמצבה הירוד והאומלל של יהדות אשכנז תחת הנצרות בתקופת הגטו . בסוף ימיו של גויטיין פרסם ההיסטוריון אברהם יודוביץ׳, מקורבו של גויטיין ( יחד עם לוסט ולנסי ) , חיבור אתנוגרפי יפה על יהודי ג׳רבה ( תוניסיה ) בשנות ה- 70 של המאה ה- ,20 ונתן לו את הכותרת המהדהדת "היהודים-הערבים האחרונים" ( Udovitch et al . 1984 ) . במושג הזה איחד יודוביץ׳ את שני מרכיבי הסימביוזה של גויטיין וחיווה את דעתו שישנה ישות תרבותית אחת, יהודית- ערבית . כמו התובנה של גויטיין, זו של יודוביץ׳ מסתמכת על תכנים של חיי החברה והתרבות של נשואי מחקרו . הספר מלא תיאורים ססגוניים של פרטים מתרבות יהודי ג׳רבה הממחישים שילוב של מוטיבים הלקוחים מן הסביבה המוסלמית בתרבות היהודית המקומית . דוגמה אחת היא קישוט בית שבו נערכה חתונה בציורי דגים גדולים וידיים רבות בצורת "חמסה", קישוטים הנתפסים כמועילים למזל ולפריון . אך זאת בצד שגשוג למדנות יהודית, כולל לימוד התלמוד . דוגמה אחרת : הלמדנות הג׳רבאית המסורתית כוללת גם דיוק בידיעת השפה העברית, ועם זאת גם יציר...  To the book