סיכום

235 ספרות הסנטוריום 235 בממלכת האופל", ובכך מציב תפיסה אחרת של זמן, ה"אל – זמן" . הוא מדמה את הסנטוריום ואת דייריו למתים, לא בגלל חומרת מצבם, המשותפת לכולם, אלא לנוכח התובנה שכלל החולים הם קומיוניטס היבּדלותי, כלואים באל – זמן - הזמן שאינו ניתן להגדרה ולכימות . יוסף, אשר מבקר את אביו החי – מת בסנטוריום ב"בית המרפא בסימן שעון החול", מוכן לקבל כל תופעה בלתי מוסברת שעל גבול העל – טבעי . אך כשהוא מבין שהזמן במקום שונה, בלתי ברור, חידתי ומתעתע, הוא זועק : "זהו זמן מיד שנייה, ירחם האל . . . בשם האלוהים, אל תגעו בזמן ! " ( "בית המרפא בסימן שעון החול", עמ' 208 ( . זעקתו היא מעין תשובה לסטמבריני, או עצה לקסטורפ, להתמרד נגד הסדר החדש, נגד קביעת האל – זמן כזמן הנכון . יוסף מגיע למסקנה שקסטורפ סירב לקבל : הוא עוזב את הסנטוריום ואת סביבתו מכיוון שהוא מסרב להיכנע לאל – זמן שאותו הוא מכנה "זמן מיד – שנייה" . לעומתו, קסטורפ נשאב אל תוך עריצותו של האל – זמן, מפתח את תסמיני השחפת, וכך מקבל את האישור הסופי לשנות את מעמדו ממבקר בריא למאושפז חולה . בנובלה "בבית המרפא" המספר אינו מעלה לדיון את נושא הזמן, ונ...  To the book