178 בת-ציון ימיני היא שפת הדורות המתחילה בתנ"ך ומסתיימת בסידור התפילה, 224 ברזל מעיר שפה ששאב ממקורות היהדות שהכיר בבית הוריו . שהשימוש בלשון המקורות בכתיבתו של גלבֹּע הוא מהגורמים 225 יחסו למקורות אינו פולמוסי הראשונים במעלה בעיצוב שירתו . או מתנצח, אלא עומד בסימן קבלה אך לא קבלה גמורה . חיים באר מדגיש שהבנת שירי גלבֹּע מותנית בבקיאות במקורות היהדות 226 בשנת 2891ובתרבות העברית בדורות הראשונים והאחרונים . זכה אמיר גלבֹּע בפרס ישראל לשירה על שירתו המקורית, המחברת סגנון אישי מובהק עם לשון התרבות של העם . לדברי ברזל, שירת אמיר גלבֹּע נחלקת לשתי תקופות : השירה המוקדמת, שעוררה עניין רב בשל שונותה משירת בני דורו בפואטיקה, בלשון ובריתמוס ; והשירה המאוחרת, המתאפיינת בדרך הבעה משוחררת : הימנעות מחרוז, מכללי תחביר מחייבים, 227 מתקבולת, מצורות המשקפות את מבנה השיר ומסימני פיסוק . רן יגיל מגדיר את גלבֹּע כמשורר של בין-הזמנים המצוי בגבול בין שירת ה"אנחנו" לשירת ה"אני", משורר שהשתחרר כבר מכבלי שלונסקי, "אך עדיין לא נשבה לחלוטין בקסמי השירה המודרנית של נתן זך וחבורת 'לקראת' . ביצירותיו יש יסוד שירי ש...
To the book