הערות לתיאסטס

הערות 221 שמטיל פחד פוחד . איש אינו יכול לחיות חסר דאגות אם הוא מטיל אימה על זולתו׳ . 30 באידיאל התהילה האמיתית ( ׳שבח מחיבת אמת׳ . טור 209 ) , שאינה מושגת בפחד, דן קיקרו ביצירתו ׳על החובות׳, ב ,43 והוא מסכם : ׳התהילה האמיתית מכה שורשים ומתפרשׂת׳ . בדרישתו של אטראוס מנתיניו לא רק שיהללוהו אלא גם שיבטלו את רצונם מפני רצונו יש משום עינוי וגרימת סבל מנטלי ( לקונפליקט בין הרצון לכורח השוו את דברי פיידרה : 'חֶפצי בדבר – / ואיני חפֵצה בו׳, פיידרה, 604 – 605 ) . לרעיון שמביע המשרת בדבר חוסר יציבותה של ממלכה אם אין בה יראת כבוד לערכים כמו חוק, קדושה וכד׳ ( טורים 215 – 217 ) ראו מדאה, 196 : ׳מלכות בלתי צודקת לא לעולם תיכון׳ . השוו נשי טרויה, 258 : ׳שלטון של כוח לא לעולם ייכּוֹן׳ . 31 בטורים 220 – 244 אטראוס מזכיר את העוולות שתיאסטס עשה לו ומדרבן את עצמו ביתר שאת לנקום בו . טורים 224 – 241 הם מעין אקספוזיציה שמופיעה פעמים רבות בפרולוג בטרגדיה היוונית, אך אינה שכיחה בטרגדיות של סנקא . בטור 228 נזכר ׳בית פלופס׳, ואילו במקור מופיע ׳צאצאי טאנטאלוס׳ . אטראוס שנושל מכיסאו לזמן מה נדד בממלכה שהוא סבר ש...  To the book