הטקסט והתרגום

מבוא 33 המשקלים הליריים ( ראו להלן מפתח המשקלים בעמ׳ 29 ואילך ) . המתרגמים לאנגלית שתרגמו את הטרגדיות כשירה בשלושת העשורים האחרונים, כגון אַהל, בויל וּוילסון, השתמשו בתרגומיהם בחרוזים לבנים ( blank verse ) , כלומר בטורים לא מחורזים במשקל הפֶּנטָמֵטֶר היאמבּי, תולדה מאוחרת של הטרימטר היאמבּי . לקטעים הליריים הם קבעו לעצמם משקלים שווי ערך אחרים, כראות 62 תרגומם הוא בדרך כלל תרגום של טור כנגד טור . אַהל הוא יוצא דופן עיניהם . מבחינה זו, שכן הוא מגדיל את מספר טורי התרגום לעומת טורי המקור . כדי להעביר לתרגום העברי את מרב המידע הגלום בשפת המקור היה צורך להגדיל את מספר ההברות בטרימטר היאמבּי . לשם כך ׳פורקו׳ בתרגום יאמבּים רבים יותר מאשר היאמבּים שבמקור ( ראו מפתח המשקלים, טרימטר יאמבּי ) . חירות מסוימת ניטלה גם בקביעת המִפסָק ( הצזורה ) העיקרי : בטרימטרים היאמבּיים של סנקא הוא חל באמצע הרגל השלישית או הרביעית, ואילו בתרגום הוא חל גם ברגל החמישית . דחיסת מרב המידע לתוך מספר הברות קטן בעברית יוצר לעיתים את האילוץ של השמטת ה״א הידיעה, והרי ממילא אין בלטינית תווית יידוע . האילוץ הופך ליתרון מכיו...  To the book