|
|
200 | מדברים צהלית כלי מלחמה, שסימלה את היציאה לקרב, והבחינה בין לוחמים, לובשי חגור המשמש לקשירת החרב ונדנה למותניים ( שמואל ב כ, ח ) , ובין מי שאינם כאלה . במקרא שתי הופעות 'חוגר' בבינוני, ושתיהן קשורות ביציאה למלחמה . השראת המילה בהוראתה החדשה היא בדברים שאומר אחאב לשליחי מלך ארם בן הדד המאיים עליו בתבוסה, והיו למטבע לשון : "אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִמְפַתֵּחַ" ( מלכים א כ, יא ) . הלשונאי ראובן סיון ( סילמן ) הציע במכתב מפורט לוועד הלשון לקרוא לחייל המסיים את שירותו מְפַתֵחַ, בהשראת אותו פסוק ( א"צ 37 154 ) . כמו כן הציע את הפועל להפתיח בהוראת לשחרר, ולמשרד המטפל בחיילים משוחררים הציע לקרוא 'משרד הַתִּפְתַּחַת', אבל הצעות אלה לא התקבלו . המילה 'קצין' הוראתה שר ומנהיג, ולה 12 הופעות במקרא . בן-יהודה מונה במילונו בין הוראותיה 'מנהיג בקרב, שר צבא', ומזכיר את הצירוף 'קציני אנשי המלחמה' מספר יהושע והופעות נוספות במקרא . גם על פי גיזרונה הוראתה המקורית של 'קצין' אזרחית בעיקרה . על פי המילון האטימולוגי של ארנסט קליין פירושה 'האדם המחליט', והיא קרובה למילה הערבית קאד'י, שופט . יש להניח כאן כי ג...
To the book |
|
|