ב. חיבורים וקישורים בין המקראות

יחידת הפשר על הבית הנאמן 105 צדוק . מכאן שלפי שיטתו של בעל הפשר נבואת יחזקאל היא הפירוש וההגשמה של נבואת איש האלוהים לעלי, והקמת העדה כבית נאמן היא הגשמתן של שתי הנבואות גם יחד . זו דוגמה לתפיסתם של בעלי הפשרים בדבר מהותה של הנבואה הקדומה, המוסיפה להתפרש ולהתבהר בנבואות מאוחרות עד הגשמתה הסופית בפשר . 164 ר ימוז ח ו ז ר ל יח ז ק אל מד 5 1 , 24 בעל הפשר רומז לשני מקראות מנבואת יחזקאל כמה פעמים לאורך נאומו . בלב היחידה ( ג 21 — ד 6 ) עומד הפשר על המובאה המפורשת מיחזקאל מד 15 , ובו העדה מוגדרת קבוצה נבדלת מכלל ישראל השומרת את משמרת המקדש כמו בני צדוק, הנזכרים בפסוק המצוטט . לשון הפסוק נרמזת שוב בפשר על בני צדוק, המתוארים כך : בחירי ישראל קריאי השם העמדים באחרית הימים ( ג 3 – 4 ) . בעל הפשר משתמש בפועל "לעמוד" לציון עבודתם לפני האל, כמו שנאמר : . . . הֵמָּה יִקְרְבוּאֵלַי . . . וְעָמְדוּלְפָנַי . . . ( יחזקאל מד 15 ) . בכך הוא מקביל בין הכתוב ובין דברי הפשר ומפרשו . נוסף על כך, הפסוק והנבואה משמשים באותו הקטע גם להגדרת התעויות של כל ישראל . על הנסתרות נאמר שנגלו רק לפני חברי העדה, ואילו על...  To the book