10 נוזהה אלאסד-אלהוזייל המחקר היה עבורי מסע אישי בעל משמעות מיוחדת . ההחלטה להמשיך את לימודיי לאחר התואר השני לא הייתה קלה ; מצד אחד נמשכתי לאקדמיה ולמחקר בתחושה של רצון עז לחקור את מצב הנשים בחברה שלי, ומצד אחר כוחות שפעלו בתוכי ומסביבי קראו לי לעצור . בשלב זה בחיי הייתי אם לשלושה ילדים המצפה ללידת הילד הרביעי, ולא תכננתי ללמוד . ואמנם, בשנה הראשונה ללימודי לתואר דוקטור חששתי שמא טעיתי והייתי קרובה מאוד לחזור בי מהחלטתי ללמוד . אך עד מהרה התחוור לי שלא מדובר בהחלטה אישית ביני לבין עצמי . למעשה, למן היום הראשון שבו התחלתי את המסע לקראת התואר השלישי כבר נחשבתי לדוקטור בעיני צעירות בדואיות רבות, בעיני בני משפחתי ובני שבטי . הבנתי שהצלחָתי היא הצלחתם והחלטָתי לוותר על הלימודים תיחשב כישלון משותף . גם מחוץ לשבט, בנות רבות נשאו את עיניהן אליי בתקווה שאסלול עבורן את הדרך להשכלה גבוהה . הבנתי שאני חלוצה בתחום, ולכן אין בידי את הפריבילגיה לעצור את לימודיי או להיכשל בהם . כדרכו של מחקר איכותני, אני משערת שהתהליכים האישיים שחוויתי במהלך הלימודים והמחקר כבת לדור שלישי של נשים בדואיות שחוו את תהלי...
To the book