|
|
81 חינוך מבקש משמעות מחליפה אמירה אתית הקוראת למכוונות נישאה, לאחדותיות . בובר עסק ב"עולם הקשר" כפילוסוף . הוא חקר וניסח מהויות של יחסים מתוך רצון לקדם הבנה שמאפשרת לעצב עולם טוב יותר ( ראוי לציין שהוא עסק בחינוך ואף נשא הרצאה משמעותית בהיידלברג בשנת 1929 בפני אנשי חינוך, שכותרתה על המעשה החינוכי ) . בובר הבחין בין שני סוגי יחסים : הסוג הראשון, "אני – הלז" - סובייקט – אובייקט, מפגש של האדם עצמו כסובייקט עם אחר שנוכח אצלו כאובייקט . משמע, היבטים, כגון עמדות, תחושות, תפיסות ופחדים, מיוחסים – מועברים לאחר, גם אם אינם חלק מהחוויה הסובייקטיבית שלו . מתוך כך, לא כל אינטראקציה מאפשרת בריאה וקיום חי ; פעמים רבות מסתכם מפגש בפוטנציאל ולא במימושו - אדם פוגש באמצעות האחֵר קולות שונים בתוכו, קולות שלו עצמו, שאין בהם כדי להעיד על ראיית האחר . זהו מין הדהוד של "טקסט" פנימי שהטריגר לו הוא אדם נוסף, אמנם סובייקט אך בתוך הַקשר הוא למעשה אובייקט . בפועל רווחת נטייה אנושית להקשיב לאחֵר דרך מצבים, תחושות, עמדות ומחשבות שלנו . כמה פעמים שמענו עצמנו אומרים "כן, גם לי זה קרה", או חושבים לעצמנו "אני מכירה את ...
To the book |
|
|