|
|
230 יואב יגאל | רוית ראופמן האנושיים, אך אין זו בהכרח האפשרות היחידה . אפשרות אחרת היא להניח שקיומם כה רחוק מהחוויה האנושית הנגישה לנו, עד שאיננו יכולים להבחין אם מדובר בכוחות הפועלים מחוצה לנו או בתוכנו, ככוחות ביולוגיים – נפשיים פנימיים שהם כה רחוקים ועמומים עד שאיננו מצליחים לזהותם . אי – שם בראשית ימיו של המין האנושי, כשהחל המעבר ההדרגתי מקופי – על למין חדש, נשלטו חייהם של יצורים אלה בידי אותם כוחות ודחפים השולטים בקופים ובבעלי חיים אחרים : יצירת תחום מחיה, חיפוש מזון, ציד, מאבק על מקום בלהקה, הזדווגות, טיפול בצאצאים, נדידה ועוד . כוחות אלה הם בחלקם קבועים ובחלקם מתעוררים על פי מחזורי העונות והימים . הם מעצבים את דפוסי החיים, אבל לא את הפרטים שלהם . כך, למשל, הם מעצבים את מסלול הנדידה, אך לא את המהלכים הקטנים הנדרשים כדי לעקוף מכשולים או כדי להתמודד עם שינוים המתרחשים לאורך המסלול . הם דוחפים לציד, אבל מהלך הציד עצמו מושפע ממשתנים רבים מאוד, ועל בעלי החיים ללמוד כיצד להתמודד עמם . אלה הם כוחות ביולוגיים יותר מאשר נפשיים . בבעלי החיים המפותחים אפשר לזהות שתי רמות המעצבות את אורחות ח...
To the book |
|
|