226 יואב יגאל | רוית ראופמן אין סיבה שלא להניח שבדומה למעשיות העם, גם המיתוסים סופרו שוב ושוב משום שהם הדהדו רבדים עמוקים של הנפש בימים ההם . המשמעות היא שבתרבויות שבהן סופרו המיתוסים שלטה הוויה נפשית שונה מאוד מזו המאפיינת את התקופות ואת 109 התרבויות המאוחרות יותר, שבהן נוצרו ורווחו מעשיות העם . המיתוסים הקדומים מוכרים היום בעיקר למתעניינים בתחום, וכבר תקופות ארוכות שאינם חלק מהוויית היומיום במרבית התרבויות . הניסיון להציג תמונה מקיפה של הרבדים שאליהם המיתוסים פונים ושל ההוויה הנפשית המתבקשת מהם דורש עבודה נפרדת . עם זאת, כדי לעגן את המציאות ההיסטורית והנפשית בזמנן של המעשיות בחרנו להציג פענוח לסיפור המייצג לדעתנו את קו התפר שבין ההוויה הנפשית של המיתוס לזו של המעשיות . באמצעות פענוח לסיפורו הידוע של אפוליאוס "אמור ופסיכה" בדעתנו להציג כמה מהמאפיינים המבחינים בין שתי ההוויות . 109 . דב נוי מציין שג'קוב גרים ראה במוטיבים העל-טבעיים והחורגים מגדר הרגיל המופיעים במעשיות דרדור של אלגוריות שמימיות מהמיתולוגיות קדומות, הדתיות ביסודן . את מות הגיבור ואת לידתו מחדש ג'קוב גרים מסביר כמשל אלגור...
To the book