174 משה אלמגור טיקוצקי לפגישה הראשונה הגיעו ההורים והבת ; בן נוסף, הנמצא בשירות צבאי, לא הגיע לפגישה וגם לא ידע על קיומה ( "כבר היינו בהרבה טיפולים שלא הצליחו, הוא בצבא ולא רצינו להטריד אותו" ) . האב, עמוס, בן חמישים וחמש, איש עסקים מצליח, בוגר הטכניון בהנדסת מכונות . לעמוס מבנה גוף גדול, עיניים בהירות, והוא נראה תשוש ועייף ; האם אתי, בת ארבעים וחמש, אישה דקת גזרה ונעימת סבר, נראית גם היא תשושה, כעוסה ועצבנית ; ודלי ( דליה ) , בת אחת-עשרה, ילדה גבוהת קומה, רזה מאוד, בעלת עיניים בהירות כשל אביה, מבטה כעוס, מתנכר, כאילו מקומה לא כאן, התיישבה קרוב לדלת מכונסת בתוך עצמה . עמוס ואתי התיישבו במרחק זה מזה והמשפחה נראתה כמו שלושה אנשים זרים שנקלעו למקום אחד בעל-כורחם . זו נקודת פתיחה לא נעימה לטיפול . כבר בנקודה הזו אפשר לקרוא משפת הגוף ואופן הישיבה שהיחסים במשפחה מאוד בעייתיים, לא רק עם דלי, אלא גם בין בני הזוג . עמוס פתח ואמר שהוא רצה להביא את המשפחה לטיפול משפחתי מכיוון שכל הטיפולים האחרים לא עבדו, אבל אתי ודלי לא רצו להגיע - אתי מתוך ייאוש וחוסר אונים ודלי לא מאמינה במטפלים ובאה רק כי הכרי...
To the book