ד הנרטיבים המבדילים את נוסח יוספוס מנוסח המסורה ומתרגום השבעים

62 דוד לוריא ( קדמוניות 199 . 11 ) , מעניק לה כבר באקספוזיציה מעמד מלכים ותואר של מצילת העם היהודי ( קדמוניות 185 . 11 ) , וכמוהו המדרש, המחמיא לה עוד קודם שנכנסה לבית המלכות והמרבה בתיאור 126 לאחר שיוספוס מפליג בתיאור ייחוסה, הוא מבליט ייחודה . 127 וסממני כניעותה מצומצמים את התנהגותה העצמאית בהרמון, 128 תרגום השבעים, ביחס לאלו המתוארים במסורה ובשבעים . 129 מציין גם את אדיקותה הדתית, כמצוות הנוגע ביופייה בקיצור, 130 מוטיב שעוד יחזור ויודגש בהמשך . מרדכי, לאחר תלייתו של המן מעניק המלך לאסתר את ביתו, והיא מעבירה רכוש זה ביוזמתה למרדכי, וזה מוזמן לארמון ומקבל מידי 131 שהייתה עד כה בחזקתו של המן . אחשוורוש את טבעת המלך, מחוות אלו משמשות נקודת מוצא המשותפת להמשך העלילה - בכל שלוש הגרסאות - וגם נקודת התחלה לשיקום מעמדו של מרדכי בפרשה, אך מכאן מתפצלים תיאוריהם . המסורה והשבעים מתארים את המשך הפגישה בין אסתר, מרדכי ואחשוורוש כך : אסתר, הדוברת היחידה, מבקשת לבטל את הצו שהוציא המן ולהציל את עמה, והמלך חוזר ומסַפר אילו 126 . "היא [ בצדקותה ] בנערותה, והיא בזקנותה, היא אסתר כשנכנסה למלכות והיא עד ...  To the book