קשיים בתקופת שלווה ושגשוג

בשנת ,1917 היו בארצות­הברית 19 ישובי הוטרים אשר מנו כ­ 2,000 נפש . עד לשנה זו שררו יחסים תקינים בין ההוטרים לבין שכניהם בדרום­דקוטה . הצטרפותה של ארצות­הברית למלחמת העולם הראשונה, שינתה לפתע ובאורח דרסטי את מערכת היחסים הזו . באזורי המערב התיכון החלה גואה אווירה של פטריוטיזם שובניסטי ושינאה לגרמנים . ההוטרים, שהיו פאציפיםטים ודוברי גרמנית, הפכו לאובייקט של הסתה . היו בשכנותם פאציפיםטים דוברי גרמנית אחרים, ) מנוניטים, לדוגמא ( , אולם להם התאנו פחות, סיבלם של ההוטרים היה גדול לאין שיעור מזה של המנוניטים . סרבנותם של ההוטרים לכל אקט של השתתפות במאמץ המלחמתי, התנגדותם לשירות אלטרנטיבי במדים וסירובם לקנות איגרות מלווה­מלחמה, עוררו נגדם זעם רב . פניה פאתטית של נציגי ההוטרים והמנוניטים אל הנשיא וילסון, להתחשב באמונותיהם ולשחרר את צעיריהם מחובת שירות במדים, לא זכתה למענה . ב­ 17 במאי 1917 נחקק על­ידי הקונגרס האמריקאני "חוק השירות הסלקטיבי", שחייב את סרבני­המצפון בגיל הגיוס, להתגייס לצבא תוך שאופשר להם שירות ביחידות לא קרביות . חוק זה לא הותיר ברירה לצעירי ההוטרים . זקני העדה החליטו לא להיכנע ....  To the book