קומונה כפרוספריטי

העבודה השכירה לקומונה . היקף ההזמנות גדל עד כי היה הכרח לגייס את כול משאבי כוח האדם בקומונה, לרבות את ילדי בית­הםפר, שהפסיקו לשם כך את לימודיהם ונשלחו לעבודה במפעל . כשההזמנות המשיכו לזרום, התברר כי הקומונה לא תעמוד באספקת ההזמנות בכוח העבודה המצוי, או­אז הוכנסו למעגל העבודה 20 פועלים שכירים . במהרה גדל והלך מספרם . בשנת 1864 הם מנו כבר כ­ 40 איש . כולם עבדו במפעל המלכודות . אולם, משנפרץ הסכר, החלו גם ענפים אחרים להעסיק עבודה שכירה . תוך שנים אחדות חדרה העבודה השכירה לכל ענפי המשק . בשנת ,1874 כאשר צ' . נורדהוף ביקר באונ"דה, מצא בה לא פחות מ­ 200 שכירים, ) דהיינו, כמספר חברי הקומונה המבוגרים ( . הם עבדו בענפי הייצור השונים ­ בחקלאות ובחרושת וכן בענפי השירותים : במטבח ובמכבסה . נורדהוף, עתונאי בעל עין בוחנת, עמד על ההשפעה המזיקה של העבודה השכירה על רקמת החיים של הקומונה . להערכתו, חברי הקומונה נטו להטיל את העבודות המייגעות והחד גוניות על השכירים, בעוד שהחברים נשאו בכל תפקידי הניהול . נוייס, שיחסו להתפתחות זו היה אמביוולנטי, התנחם בהערכה כי מדובר בפתרון זמני, שייעלם כאשר העולם יכיר במעלו...  To the book