מחלוקות והתפרקות

1854 * כילתה שריפה פתאומית את טחנת הקמח, שהיתה מקור הכנסה חשוב, על המלאי הגדול של יבול המאוחסן בה . חלק ניכר ממבני בתי­המלאכה הסמוכים עלו אף הם באש . לרוע המזל, חברת הביטוח פשטה את הרגל . הפאלאנכס ניצב בפני מציאות קשה מנשוא מבחינה פיננסית . החוב הסתכם ב­ 30,000 דולר . היתה אמנם נכונות מצד ידידי התנועה לעזור . למשל, הוראס גרילי הציע הלוואה של 12,000 דולר . אולם חברי הפאלאנכם דחו את כל ההצעות . השריפה פרצה כאשר בביתם פנימה ניטש ויכוח מר על עתיד המקום . קבוצה רצינית של אנשי משק רצתה להעתיק את היישוב אל אתר סמוך לחוף, לכן לא היו מוכנים להשקיע ממון ומאמץ בשיקום היישוב במקומו . העול הכבד של החובות, היעדר הסכמה בדבר עתידו של היישוב, הבדידות של הפאלאנכם ­ ישוב של מתקני עולם, חלוצים ללא מחנה ­ כל אלה דחפו את החברים לאחר השריפה להכריע למען פירוק היישוב ומכירת החווה . בחורף 6 / 1855 נמכרה החווה על כל נכסיה . על מצבה הכלכלי התקין תעיד העובדה, כי לאחר המכירה, הוחזרו החובות ובעלי המניות פוצו בערך של 0 / 600 משווי מניותיהם . ההפסד הכספי היה מזערי . מרבית החברים, עד כמה שידוע לנו, המשיכו כמתיישבים פרט...  To the book