מערכת החינוך

מיוחדת לעיצוב עקרונות החינוך ומוסדותיו . הדגש הושם על עיצוב האופי, הקניית ערכי מוסר, פיתוח יכולת הריסון העצמי וטיפוח הסגולה של משמעת פנימית . לעומת זאת, בתחום ההשכלה, הצטמצמו בהוראת מקצועות בסיסיים ובטיפוח אומנויות שימושיות . השכלה גבוהה, ובעיקר "מקצועות קלאסיים", נחשבו כבלתי תכליתיים בבחינת "מילוי המוח בנסורת" . השייקרים בכוונת מכוון לא רצו להפוך את ילדיהם למלומדים . נטיה אינטלקטואלית הוערכה על­ידם כאחת מאבות הספק, והם חששו שמא זו תעביר אותם על אמונתם . כל מעיינם היה נתון בהכשרת ילדיהם להשתלב בשלמות בחיי היישוב, שבמרכזו עמדו חיי עבודה . אמנם, בפעילותם החינוכית, לא התעלמו מכישורים אינדיווידואלים, שנחשבו בעיניהם כ"מתת אלוה" . לילדים בעלי יכולת ניתנו אפשרויות מגוונות יותר, אם­כי מבלי לחרוג מעבר לשטחי הפעילות המקובלת בישובי השייקרים . עבודת החינוך כמערכת החלה להתארגן בשנת ,1813 אך הנחת היסודות נמשכה עד לשנת 1817 . הראשון שנפתח היה בית­ספר של ערב . לאחר­מכן הרחיבו את שעות הלמידה גם לשעות אחר­הצהריים . בשנת ,1817 הוקמו בתי­םפר יומיים שפעלו על­פי שיטת לאנקסטר, לפיה מורה אחד מעביר שיעורים למס...  To the book