67 אוריינטליזם טרום-ישראלי מתוארים לרוב בפרופיל, מאחור או מרחוק, בהתאם למגמה האוריינטליסטית שראתה את תושבי המזרח כדמויות ארכיטיפיות . לדוגמה, בציורו של נחום גוטמן משנות ה – 20 נוף בשרון 107 נראה נוף של אדמות חקלאיות מאוגף בחולות צהובים . במרכז הציור, בקנה מידה מזערי, מופיעים ארבעה פלאחים : שניים ישובים בצלו של עץ ושניים אחרים עובדים בשדה . ביצירה בולט הניגוד בין הנוף המעובד והירוק לאדמת החולות, כלומר מודגשת החשיבות של עבודת האדמה, עבודת הכפיים, העשייה והפרודוקטיביות, ואלה מיוחסות לדמויות של ערבים . בציור אחר של גוטמן, נושאת האלומה 108 ( 1926 ) , מופיעה אישה ערבייה האוחזת בידיה ערימת קציר חיטה . לצדה מופיע כד מים עשוי חרס, המהדהד את קימורי גופה . האישה מתוארת בפרופיל, ונפח ישבנה ושדיה העגולים מתוארים באופן מודגש . במקביל, בציורי התקופה תוארה האישה המזרחית גם כמסתורית, כחסודה ואף כמקודשת, דוגמת תיאורי הנשים המכוסות מכף רגל ועד ראש בציורו של גוטמן פרדסים ביפו 109 ( 1926 ) . תפיסה דואלית זו של משיכה ודחייה, קדוּשה ומיניוּת פורצת, אינה מפתיעה בהתחשב ברוחה של התודעה האוריינטליסטית הציונית שראת...
To the book