הסתדרות העובדים במדינה . הקיבוצים התרחקו מההס' וכ בעלי משק יצרני מצאו עצמם במובךמה בעלי אינטרסים מנוגדים . התפיסה של העבודה השכירה במשק הקיבוצי העמידה בפניו קושי כיצד לנהוג עם הפועלים . בראשית ימי המדינה הופעל לחץ כבד על הקיבוצים לקבל עבודה שכירה אך מאז נישארה העבודה השכירה תופעת קבע בקיבוץ . כדי למנוע סתירות נקבע, כי רמת השכר בתעשייה הקיבוצית תהיה דומה לזו הנהוגה במשק ההסתדרותי ושהפועל יזכה להטבות סוציאליות . אולם המשבר במשק היצרני, מאמצע שנות ה ,80 הביאה לפרידה מהמשק ההסתדרותי, לפיטורים נרחבים ולהורדת רמת השכר . המשק הקיבוצי, שלא פיטר את עובדיו, עבר בתחום יחסי העבודה תהליך מכאיב וקשה . קיבוצים רבים העדיפו להעסיק עובדים בחוזים אישיים . שוב גדל המרחק ,■,, . . . . ■ בין ההס'לבין הקיבוצים . ■ התגמדות ההס' ופירוק חברת העובדים ומשק העובדים, העברת הדגש לאיגודים המקצועיים, החלת חוק בריאות ממלכתי וביטול הזיקה בין החברות בקופת החולים הכללית לבין חברות בחס / העמידו את הקיבוצים בפני הצורך לקבוע מחדש את עמדתם כלפי ההס / מבחינה חינוכית וערכית עדיין היתה ההס' הגוף הוולונטרי החשוב ביותר הנותן...
To the book