|
|
. C ההגדה הקבועה בתחוםעבודה "תזונה" חלתה בלילה, הטבת השני, . S נמצא בקורס לאפיית לתם ביתי, והטבתאמן . N נסע העירה לקנות מצרכים בסיטונות . וכך מצאתי את עצמי בגפי בכל זמן שטיפת הכלים . מה יהיה על ארוחת הצהריים ? כבר שקלתי אל מי לפנות בטלפון הפנימי כדי שיצילו אותי ממצב בלתי אפשרי, כשהופיע . N הטנח, ועמו האדריכל . ? , מתחוםעבודה "בניין בע"מ", והודיע לנו שהוא ממנה את שנינו למבשלי ארוחות הצהריים . אמרתי : "מעולם עוד לא בישלתי ל 50 נפשות", והוא הרגיע אותי : גם . p מעולם לא בישל ל ~ 50 נפשות" . . N השאיר לנו תפריט עם כמויות המצרכים ואופן בישולם, ויצא לענייניו . שאלתי את . p . "מה היה קורה, אם היית מסרב לנטוש את עבודתך ? " והוא השיב : "החבריה היו אוכלים מזון קר המצוי תמיד במקרר של מטבח היום, וכבר היו דברים מעולם . . . " עד שעה 45 . 1 ו, במרוץ נגד השעון, הצלחנו להכין ארוחת צהריים תמה : ירקות מאודים ברוטב, אורז וסלט פירות . בשעה זו באו לקחת את המנות בכלים סגורים לבית הכנסים ולבית הילדים, סה"כ 19 מנות . מייד אחרי כן התמלאו שלושת השולחנות, שישה אוכלים לשולחן, ולתמהוננו ושמחתנו נעלם תוך דקות המז...
To the book |
|
|