"תוכנית דיין"

146 ראובן פדהצור ויישובים אזרחיים סביבם, שיוקמו לאורך הרכס, מאזור גינין בצפון ועד לאזור חברון בדרום . כל אחד מ"אגרופים" אלה נועד להתחבר בדרכי גישה נוחות אל תחום הקו הירוק, ולהערכתו של דיין היה צריך להקצות לו שטח של 20 קמ"ר ) 20,000 דונם ( בקירוב . המאפיין הבולט ב"תוכנית דיין" היתה הנכונות ליישב יהודים בלב אזור המיושב בצפיפות בפלסטינים, ודומה כי זו היתה מכשלתה הגדולה של התוכנית . קובעי­המדיניות נרתעו מלתמוך בתרחיש הזה, ודחו את השיקול הביטחוני, שדיין הצביע עליו, מפני ההשתמעויות השליליות האפשריות של ערבוב ההתיישבות . החשש הזה ליווה, בעצם, את תהליך קביעת המדיניות מרגע שדיין העלה את רעיונותיו הרלבנטיים . כבר ב­ 28 ביולי ,1967 כאשר הוזכרה תפיסתו של דיין בדיון של הוועדה המדינית, * מיהר ראש הממשלה אשכול להצביע על הבעייתיות הגלומה בהתיישבות יהודית בלב האזור צפוף האוכלוסין . גולדה מאיר התבטאה באותו דיון דווקא ברוח תפיסתו של דיין . "לגבי הגדה," אמרה, "יש לשבת על הרכס ולפרז עד הירדן . " בתגובה על כך מיהר לוי אשכול לומר : "אני חושש שעניין הרכס שמדברת עליו גולדה איננו מעשי, כי אז רוב הערבים ] יישארו...  To the book