הוא הבחין בתנודות קיצוניות במצבי הרוח, בחוסר יכולת לפתח מחשבה עקבית, ומאידך גם ב"רוחניות מאולצת ואינטלקטואליזציה מופרזת, העשויות לגרום לניוון ערכים רגשיים" . בשטף דבריו הבוטים העיר גולדברג, כי הוא שמח לציין שבהתנהגות הנערות לא ניכרה כמעט "התכחשות לנשיות ועיוותה, האופייניים לטיפוס האשה המשוחררת" . 33 בתקופה זו רווחו גם בתנועת הנוער תפיסות שמרניות וגם בקרב מי שדימו להשתחרר מהן עדיין שלטה השפעתן . החינוך המשותף לשני המינים, אשר מחנכים חדשניים וקבוצות של "ואנדרפוגל" נקטו בו כבר לפני המלחמה, לא נתקבל בבלאווייס ולא בייו"ב . ב 1921 דרש אחד ממשתתפי כינוס המדריכים בדרמשטט הפרדה מוחלטת . הוא גרס, כי תיתכן השפעה חיובית של הנערות בתחום האסתטי ו"לפעמים בתחום הנפשי", אולם "עיצוב האישיות וגיבושה ייתכנו רק תוך התפתחות נפרדת" . לפי דרישת אחת המדריכות נבחרה פרידה היימן מדיסבורג כנציגת הנערות בהנהלה המורחבת, והיא הזהירה מפני הפרדה מוחלטת . את הפעילות המשותפת חשבה לטבעית ובריאה שכן יש עימה סיכוי להשפעה הדדית פוריה . 34 אולם הנערות והנערים בייו"ב הוסיפו לפעול בקבוצות נפרדות, וכמו בבלאווייס נערכו גם כאן ...
To the book